יום שבת, 28 בנובמבר 2020

איך לדבר עם סוסים.

מספר הערות : 0

 פניתי כמה פעמים (Debbie McGillivray) בעשור האחרון. הפעם האחרונה הייתה לפני כ-5 שנה. דבי הוא לוחש סוסים אמיתי, המקיים תקשורת טלפתית. היא עובדת שעות ארוכות יותר בשבוע ומקבלת שיחות טלפון מאנשים בכל רחבי העולם שרוצים לדבר עם בעלי החיים שלהם. כמו כן, היא כוללת 3 ספרים ומנהלת סדנאות מקוונות בנושא.



כמו השיחות הקודמות שלנו, התחלנו עם מה שצ'לו רצה לדבר עליו. היא התלוננה על ה"סוס המעצבן" בצדה הסמוך לה (ראיתי ואף צילמתי ממנה כמה שעות לפני שניסיתי לנשוך אותו מעל הגדר ולבער את חברתה ממנו). היא מיידעת אותי שאני מבלה יותר מדי זמן בדיבורים כשאני רוכש אותה (אשמה כמו נגבה). היא אמרה ששינוי בחציר גורם לבטן להרגיש רגישה מאוד ובגסה (אישרתי שינוי-אי אחרון). במהלך סריקת הגוף שלה, דבי ציינה 3 בעיות עיקריות (הצד הימני התחתון של הגב, הקצה הימני וכתף שמאל) התואמות לתרשים הצ'ירופרקטי האחרון של קלואה. דבי הזכיר גם כי כף הרגל השמאלית של קלואה, בהיעדר ביטוי טוב יותר, גררה את הקרקע. כעבור שבוע, הדחקה שלי יצאה ואישרה שזה נושא נפוץ עבורה.

בידיעה שהתכוונתי לכתוב על השיחה שלי, ביקשתי מדבי משהו נוסף מאת קלואי שיידע אותי שהיא באמת דיברה איתה. רציתי להיות מסוגל להראות לבעלי ולכל שכבות ה"נימוקים" שזה אמיתי. לא רציתי דבר שיכול להיות כללי לרוב הסוסים. וכאן אני חושב שאני מרשה לאנושיות יתר האנושיות של קלואי לענן את שיקול דעתי. במציאות, חיפשתי את דבי לחזור עם סיפור אישי שרק אני וכלואה ידעו עליו. בעיקרון רציתי שצ'לו יגיד לי משהו כמו שאתה רואה במופע בינוני - רציתי לומר: "זכור שהזמן בו היינו בנסיעת מסלול ואיבדת את המפתחות כאשר נתקלתי בצבאים"? אבל במקום זאת, 3 הדברים האלה חזרו עם קלואי.

העין השמאלית שלה הייתה משתפרת, מרגיזה ומטרידה אותה. כמו שאמרתי קודם, הייתי באסם באותו יום. כשיצאתי לתת לה יחס עם הילדים, שמתי לב שהעין השמאלית (לא הימנית שלה) השריה ממש (הפלתי אותה בחצי הדרך). לא היה לי זמן או לא היה לי את היכולת להתמודד עם זה, אבל אני זוכר אותו באופן מלא. עם זאת, עדיין לא התרשמתי. הרי זה לא היה אקדח העישון שחיפשתי.

היא אמרה שהרועה שלה קשוחה מאד והשתחווה בבקר האחוריים ימיה. מאז אישרתי את זה עם המאמן שלי ועם הבעלים של החמור, אבל לא היה לי שום ידע על זה בזמן. שוב, זה לא מה שהייתי רוצה לשמוע, אז קצת הפסקתי את זה.

לבסוף, צ'לו התייחס לשינוי גדול באסם. דבי קיבל את התחושה האינטנסיבית שהוא סוס שעזב לאחרונה. לא ידעתי למה היא התכוונה. הסוס האחרון עזב לפני חודשים ולא חשבתי שכלואה הבחינה בו אי-פעם. חשבתי אולי שכוונתה לסטלה, שעזבה את הקרוון מוקדם יותר באותו יום לטיול יומי. עם זאת, כאשר תיארתי את סטלה כסוס מפרץ, דבי אמרה שהיא לא שלה. היא המשיכה להתייחס לשינוי גדול באסם ועזבה סוס. רק לא היה לי מושג על מה היא דיברה, ובכנות התאכזבה מכך שלאחר 10 שנה ביחד זה היה הטוב ביותר שצ'לו היה יכול לעשות.

אני נקרע כשאני נזכר בדבי, "אוי, הו, קלואי. לא נותן לי מה שאני רוצה ממנה". במבט לאחור, עם המידע החדש צבר רק 15 דקות לאחר ששיחת הטלפון שלי עם קלואי, ואני לוקח את הזמן לעבד הכל, קלואי נתן לי בדיוק את מה שביקשתי ממנה. אני, כיתכן שזה אופייני, פשוט לא הקשבתי.


כמו שהזכרתי קודם, אני אשמה באנושיות של קלואי. אני רוצה שהיא תחשבי כמוני. רציתי שהיא תגיד לי סיפור. אבל בסוף היום היא סוס. היא לא יכולה לחשוב במונחים של סיפורים או מחשבות מורכבות. היא מרגישה ומחושבת בהווה. לכן, כשביקשתי ממנה הוכחה, היא נתנה לי 3 דברים שהיו ברגע, דברים שאם הייתי שם הייתי יכול לאמת. עיניה היו משרירות, היא הייתה עצבנית ברגע זה. הסוס שאיתו היא הייתה במרעה במהלך שיחת הטלפון שלי, קהה והשתוללתי בבקר האחוריים ימיה. ושלא בידיעתי, בדיוק בזמן שיחת הטלפון שלי, חל שינוי גדול באסם. סוס יצא. סוס שלא היה מפרץ.

כשיצאתי מהטלפון, מיד יצאתי לג'קי (מאמן/חבר) כדי להודיע לה על השיחה שלי. ג'קי היה רגשי כשדיברתי איתה. לפני פחות משעה, בדיוק כשהשיחה בת 25 הדקות שלי עם דבי הושמדה על סוס לאחר סיבוכים של פציעה שנפגעה לאחרונה. אחרי שהתאוששתי מהעצבות הראשונית בחדשות האלה, התגשמות הדברים שאמרה קלואי ממש הכו אותי. היא הייתה צודקת. זה אכן היה שינוי גדול ומישהו יצא. זהו אסם קטן, והסוס היה ככל הנראה המועדף על ג'קי, וגם המצליח ביותר מכל סוסי המופע הנוכחיים שלנו. הוא באמת יחמיץ אותו, ואני מרגיש שהאובדן שלו חיובי בקרב הסוסים האחרים.

אז אם תשאלו אותי איך לדבר עם סוסים, אני אומר לכולכם שיש לנו את היכולת. הספרים והסדנאות של דבי מכוונים ללמד אותך לתקשר עם עצמך, אך אם אתה מעוניין בתשובות מיידיות של איש מקצוע, לא הייתי רוצה יותר מזה של דבי מק'גילבירי. עם זאת, אני חושב שהשיעור הגדול ביותר שנצבר מהשיחה האחרונה שלי עם קלואי הוא שאולי לדבר זה עם זה אינו התשובה. אולי חשוב באותה מידה להתחיל להקשיב.

אין תגובות:

פרסום תגובה